פסק-דין בתיק ע"א 66432-10-13

1.         בפניי ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום פ"ת (כב' השופט נ' שטרנליכט) בבע"ק 39943-05-10, שניתן ביום 8.9.13, ובו חויבה המערערת לשלם למשיבה סך 50,000ש"ח, בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד. 

2.         המשיבה הגישה תביעה כספית נגד אלברט ואורנה עמר (להלן- " החייבים"; אלברט עמר ייקרא להלן - " החייב"), בסך 260,080ש"ח, בגין עבודות אלומיניום שביצעה עבורם.

3.         ביום 20/1/10, היינו, עוד בטרם הוגשה התביעה, מכרו החייבים את דירתם למערערת, תמורת סך של 1,700,000ש"ח, כאשר מתוך סכום זה, הוסכם ונקבע בחוזה המכר כי סך של 100,000ש"ח הוא עבור רכישת תכולת הדירה, שרשימה מפורטת שלה מצוינת בחוזה (להלן- " המיטלטלין").

4.         התשלומים בחוזה המכר            נקבעו באופן הבא:

            סך 500,000ש"ח שילמה המערערת לחייבים במעמד חתימת החוזה, מחציתו במזומן, ומחציתו בשיק, והחייבים, בחתימתם על החוזה, מאשרים כי קיבלו תשלום זה.

            סך 1,150,000ש"ח ישולם ע"י המערערת לחייבים בתוך ארבעה חודשים (היינו, עד יום 20/5/10). לגבי תשלום זה נקבע בחוזה המכר כי המערערת תוכל ליטול הלוואה אפותיקאית מבנק למשכנתאות. כמו כן נקבע בחוזה כי התשלום לא ישולם ישירות לידי  החייבים, אלא ישולם לבנק משכן/בנק הפועלים, לשם סילוק המשכנתא בסך 1,150,000ש"ח הרובצת לטובת הבנק על זכויות החייבים בדירה.

            סך 50,000ש"ח ישולם ע"י המערערת לחייבים ביום 31/1/11, במעמד מסירת החזקה בדירה, וכן אישורי מיסים ומסמכים נוספים, למערערת.

5.         בד בבד עם הגשת התביעה ע"י המשיבה נגד החייבים, הגישה המשיבה בקשה לצו עיקול זמני על כספי החייבים המצויים בידי המערערת, בהתאם לחוזה המכר ביניהם. ביהמ"ש נעתר לבקשה, חלקית, ונתן, ביום 7/2/10, צו עיקול זמני על כספי החייב המצויים בידי המערערת. לא ניתן צו כאמור בנוגע לאשתו, אורנה עמר.

6.         המערערת הגיבה לצו העיקול, במכתב מיום 2/3/10, בזו הלשון: "למועד זה, אין בידי את הכספים המגיעים לחייב".

7.         המערערת טוענת כי, לאחר חתימת חוזה המכר, החלו להגיע עיקולים שונים על הדירה ועל המיטלטלין, וכי היא נדהמה לגלות שהחייבים מסובכים בחובות. לראיה הציגה המערערת מסמך על עיקול מיטלטלין שבוצע בדירה ("אזהרה אחרונה לפני פריצה והוצאת מעוקלים"), ביום 25/4/10, ע"י אחד מנושיו של החייב בהוצאה לפועל.

            בתגובה לאותו עיקול, פנה בא כוחה של המערערת, עו"ד ברמי, אל אותו נושה, בבקשה כי יבטל את העיקול על המיטלטלין, תוך שהמציא לו את חוזה המכר כהוכחה לכך שהמערערת רכשה את הדירה ואת המיטלטלין לפני מועד העיקול.

            המערערת טוענת כי המעקלים השונים סירבו לבטל את העיקולים על המיטלטלין, על אף שחוזה המכר הוצג בפניהם.

8.         ביום 3/5/10 ניתן, לבקשת המשיבה, צו עיקול זמני חדש על כספי החייב המצויים בידי המערערת. הצו הומצא למערערת בו ביום. המערערת לא הגיבה לצו זה.

9.         המערערת טוענת כי כאשר הבינה שבקשותיה לביטול עיקולי המיטלטלין נופלות על אוזניים ערלות, וכי המעקלים אינם מוכנים לבטל את העיקולים, היא הודיעה לחייבים כי אין ברצונה לרכוש את המיטלטלין. או אז נערך ונחתם בינה לבין החייבים, ביום 17/5/10, "נספח תיקון והוספות לחוזה מכר דירה", אשר בו ויתרה המערערת על רכישת המיטלטלין, וכנגד זאת, סכום התמורה החוזי, 1,700,000ש"ח, הופחת ב- 100,000ש"ח, הוא המחיר שנקבע בחוזה עבור המיטלטלין. במלים אחרות, בעקבות ההסכם מיום 17/5/10, הופחתה התמורה החוזית הכוללת והועמדה על סך של 1,600,000ש"ח.

10.        מאחר שהמערערת לא הגיבה לצו העיקול מיום 3/5/10, הגישה המשיבה כנגד המערערת בקשה לאישור עיקול, שבה עתרה לחייב את המערערת במלוא סכום העיקול הזמני, שהוא סכום התביעה, 260,080ש"ח.

11.        באשר לתביעה עצמה (תביעת המשיבה נגד החייבים) יש לציין כי התביעה נגד החייב נתקבלה במלואה, בהסכמה, ואילו ביחס לאשתו, אורנה עמר, ניתן פס"ד בהסכמה לפיו עליה לשלם למשיבה סך של כ- 22,000ש"ח.

12.        כנגד הבקשה לאישור עיקול, הגישה המערערת כתב הגנה, בו טענה כי, נכון ליום 2/3/10 (הוא המועד בו הגיבה המערערת לצו העיקול הראשון), וגם נכון ליום 3/5/10 (הוא המועד בו נמסר לה צו העיקול השני), אכן לא היו בידיה כספים המגיעים לחייב, שכן, התשלום הראשון עפ"י החוזה שולם במעמד חתימת החוזה (קרי, לפני העיקול), ויתרת התמורה צריכה להיות משולמת ע"י הבנק למשכנתאות של המערערת, ישירות לידי בנק הפועלים, לסילוק המשכנתא של החייבים. בפועל, טוענת המערערת, בגלל העיקולים שהוטלו על הדירה, היא לא יכלה לקבל משכנתא מהבנק שלה. מלבד סכום זה, טוענת המערערת, אין ולו אגורה שחוקה אחת נוספת שהיא חייבת לחייבים לפי החוזה, ואין וגם לא יהיו בידיה כל כספים המגיעים לחייבים בכל צורה שהיא.

המערערת מוסיפה וטוענת כי בשל העיקולים שהוטלו על המיטלטלין, היא לא הסכימה לרכוש את המיטלטלין ולהתמודד בבתי משפט מול המעקלים השונים, ועל כן נערך ההסכם מיום 17/5/10, שבו ויתרה על רכישת המיטלטלין, והתמורה החוזית הכוללת הופחתה לסך של 1,600,000ש"ח. ומכיון שסך 500,000ש"ח שולם כבר במעמד חתימת החוזה, ממילא נותר לה לשלם רק סכום של 1,100,000ש"ח, וזאת (כאמור) באמצעות משכנתא שהיא תיטול, ובתשלום ישירות לידי בנק הפועלים, לסילוק המשכנתא של החייבים.

13.        כנגד טענות אלה, טענה המשיבה, כי ההסכם מיום 17/5/10 הוא הסכם אשר מתיימר לבטל חלק מחיובה החוזי של המערערת כלפי החייבים, דבר אשר לא ייתכן. לטענת המשיבה, המערערת אינה יכולה, אחרי שהוטל צו עיקול זמני על כספים המגיעים ממנה לחייב, לבטל חלק מחיובה כלפי החייב, שכן זוהי למעשה פעולה להברחת הכספים המעוקלים, והביטול הוא פסול וחסר תוקף משפטי.